<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן מ"ו</h1>
<h2>דף צג:</h2>
מחבת פליאוניר"א שאפו תחתיה פשטיד"א ורצו לאפות פלדין, אין להחמיר בהסקה יותר משאר הסקות שהיה מחמם אותו לאפות ואף בלא הסקה אם אפו תחתיה אם לא נגע במחבת מכל צדדיה יש להתירה. דריחא לאו מילתא היא. שאלו את רבי על מחבת של ברזל שאופין (את) תחתיה פשטיד"א של בשר ואחר כך מגבינה בלא ליבון שרט"א או פלאד"ן. והפשטיד"א שנאפת (שליבון) תחילה לא נבקעת ולא יצא ממנה כלום. ושאל השואל אם בלעה המחבת דרך הבצק מן הבשר, ואם תמצי לומר (דלא) [בלעה] אם יש תקנה לשרט"א או לפלאד"ן של אחריה בקליפה שסביבותיו מקום מגעו כגון צלי. ואם תמצי לומר אין לו תקנה, למה לא נאמר כבולעו כך פולטו מה בליעתו בלא ליבון אף פליטתו בלא ליבון. כי בשעת אפייה ליבון לא הוה. וקודם אפייה משימין אותו על האש ומחממין אותו קודם לליבון. ויותר היא חמה משעה שאופין תחתיה. ואם בלעה הבשר, פלטתו קודם אפיית הפלאד"ן. והא לך תשובת רבי. ועתה שאלתי את הגברת חמותי, אלמנת דודי הר"ר יצחק, דהוה מרי דעובדא היאך נוהגות הנשים בדבר זה. והיא אמרה שכך נוהגת מעולם שתחת (מחמת) [מחבת] עצמו של ברזל שאפה פשטיד"א אופין עליה פלאדין, כיון שמסיקה אותו היטב כדרך האופין. ולא ראתה מעולם שהיו מחמירין יותר. אך מחמת נקיפת ליבה פעמים שמחממין יותר מן הרגילות. וכשהיא משאלת אותה לגוי לאפות אז מדקדקת יותר, להחמיר ולהסירה יותר. ולא מפי שמועה אומרת שמחממת בין בזה ובין בזה יותר אלא מעצמה שלא יהא לבה נוקפה. וגם היא ברור בידה שלא היה מצריך הר"ר יצחק בעלה להסיקן בין הפשטיד"א לפלדין יותר משאר פעמים. ולא ראתה מימיה מדקדקין בדבר להצריך הסקה לא בין פלדין לפשטידא ולא בין פשטידא לפלאדין לא בביתו של הרב הר"ר יצחק ולא בבית זקיני הרב ר' מאיר חמיה. וגם בבית מרת שלימה אשת הר"ר אליעזר שתופסת מנהג אמה מרת מרים בתו של ר' שלמה, ובת הרב ר' יהודה זקיני חתן רש"י אינה נוהגת להחמיר. ויש שאומרת דכשהן זכורות מסיקין אותו יותר מעט ממה שרגילות להסיק בשאר אפיות גם כשאופין פלדו"ן אחר פשטיד"א. וכשאין זכורות אינן תופסות איסור בדבר בדיעבד. ואם אינם נביאות, בנות נביאים הם וגדולי הדור. ויש [לי] לסמוך על המנהג. אבל כשאופה הגברת חמותי תחת מחבת של חרס אז יש לה שתים. ונראה לפי [מה שהנהיגה בכלי חרס לפי] שהסיקו מבפנים ובתנור מהניא הסקה משום דהיסקו מבפנים. ועדיין אחקור אם יצא מפי רבינו תם לאיסור, כי נראין הדברים כי על פיו היתה עושה הגברת אשתו כן. ואם על פי הקדוש עשתה אבטל קצת דבריי. ומנהג הגברות שבכאן לאחוז, כי גם לי [ראוי] ללכת אחרי רבים, אם על פיו היה, אע"פ שיש בידי טעם להעמיד כמנהג שאומרת חמותי, שהיתה בבית זקיני רבי מאיר ודודי הר"ר יצחק. כי לא מלאני לבי לחלוק על דברי (רבים) [רבותינו] להקל בזאת לעצמי, כי נראה בעיני היתר בדבר כאשר פירשתי. וגם המנהג אני סבור שהוא כן. וקצת נראה לי בבית אבי ראיתי שהחמירו אבל אינני זכור. והסומך על מנהג בית זקיני ודודי לא אענשנו. וצורינו יצילנו מכל עונש, ושלום רב יתן צורינו לכל אוהבי תורתו, ואין למו מכשול, ועל כל ישראל שלום. [יצחק ב"ר שמואל].
